שמי לילך ואני יחד עם משפחתי הקמנו את חוות מתנת מדבר שברמת נגב, כבר כמה שנים שמבעבע בתוכי רצון עמוק, כזה שנובע מעמקי הנשמה ורוצה לפרוץ החוצה ולזכות אותי בתואר "מגדלת אדמה", תואר בעל חשיבות עצומה בעניי במיוחד בימים שנדמה כאילו האדמה נשמטת תחת רגלינו ואנו חשים חוסר יציבות, בהיבט הפיזי והרוחני האדמה היא בסיס לקיומנו על פני כדור הארץ.
מה הביא אותי לרצות להיות "מגדלת אדמה"?
אני מביטה באהבה על הארץ שלנו וגם במבט כולל יותר על כדור הארץ ורואה התנהלות מתועשת ואגרסיבית של ניצול משאבי הטבע על מנת למקסם רווח מבלי כל רגישות למרקם החיים והאיזון האקולוגי העדין שאנו חלק ממנו. האדמה שלנו מורעבת וריקה, חשופה לקרינת השמש הקופחת, מבלי שיהיה בה חומר אורגני וחיפוי- מצב שמביא להמלחת הקרקע ואידוי מים ותמותה של כל דיירי הקרקע, מיקרואורגניזמים שחיים בתוכה ומקיימים אותה, כאשר הקרקע כה חשופה וקשה כמו משטח בטון היא מועדת לשיטפונות וסחף ולכן גם מפלס הקרקע ירד והאדמה פשוט תלך לאיבוד ותנאי מדבור ובצורת ייווצרו. האדמה במצב כזה אינה חיה ולכן גם לא תספח אליה מים, היא אטומה. להפרת האיזון הזה יש השפעה ישירה עלינו ועל ילדינו בדמות עליה בתחלואה שנובעת מזיהום פלסטיק שנמצא באוויר ובמזון שלנו, זיהום בעקבות ריסוסים וחומרי הדברה שקיימים בפירות ובירקות שלנו ומחסור במינרלים שאנו כבר לא מקבלים מהאוכל כי הקרקעות הופכות להיות עניות בשל ניצול יתר. אנחנו בעצם שואבים אנרגיה באופן חד צדדי דבר שמביא בסופו של דבר לפגיעה הרסנית וישירה בנו.
סלילת הדרך לעבר אופק של ריפוי הקרקע יביא גם לריפוי האנושות…
כשעלינו לקרקע והקמנו צימרים במדבר למשפחות בנינו אותם מחומרים אקולוגיים בשיטת בניה הנקראת בניה בבלות קש. גידלנו שעורה, קצרנו אותה ועם הקש בנינו קירות לצימרים – ראינו עצמנו חלוצים והיום אני רואה את עצמי בשליחות חלוצית הרבה יותר חשובה ומשמעותית – להיות מגדלת ומטפחת אדמה! רצון עמוק להייטיב ולעודד היווצרות חיים! כדי שאוכל לשבת על אדמה מבלי שאפשר יהיה לראות גרגר חול חשוף אחד, רק מגוון עשבים, שיחים, עצים ושפע אקולוגי תוסס, מלא חיים וחדווה.
אז איך שמירה על קרקע פורייה וחיונית יביא לאיזון?
עלינו להבין שקרקע בריאה נראית כמו ספוג אוורירי ונושם עם המון דרכי מעבר ליציאת וכניסת אוויר מהאטמוספירה, ממש כאילו האדמה נושמת כאשר יורד הלילה ונושפת במהלך היום. הנשימה הזו גם מאפשרת כניסת חנקן טרי פנימה שהוא אחד מהמינרלים הכי חיוניים למיקרובים בקרקע שהופכים ומפרקים אותו לחלבון זמין בקרקע, קרקע חיונית וחיה תהיה עשירה במיקרו אורגניזמים ובקטריות ובחומר אורגני בכמות גבוהה, החומר האורגני (פחמן) הוא המפתח החיוני שאוגר את המינרלים והלחות בקרקע לכן בלעדיו הקרקע תהיה עניה ולא תחזיק מספיק נוזלים שיכולים לתמוך בזמן בצורת.
איך מגדלים אדמה או איך מטייבים קרקע?
אם נסתכל על הטבע נגלה המון בע"ח עשבוניים, כלומר אוכלי עשב כדוגמת: ביזונים, זברות, ג'ירפות, פילים, צבאים, אילים, יעלים, אלפקות, קנגורו, עיזים, כבשים, פרות, סוסים, חמורים ועוד..
העשבוניים הם אלו שיצרו את הקרקעות העשירות של הסוואנות בארה"ב (ביזונים, באפלו), באפריקה (גנו, ראמים, זברות..) גם באוסטרליה ובכל היבשות הסימביוזה בין אוכלי העשב לעשב היא שבנתה את הקרקע, כאשר האדם עצר את הנדידה השנתית של העדרים ע"י ציד וחלוקת השטח לחוות חקלאיות או פריסה של מסילות רכבת ותשתיות מרגע זה החל תהליך שחיקת הקרקע עד כדי איבוד מסת קרקע אדירה שפשוט נסחפה בשיטפונות או הפכה לאבק ברוח, לאסונות טבע ומפגעי אקלים.
עכשיו יש לנו אפשרות פשוטה לחקות את דפוסיי הטבע העתיקים ולשקם מחדש את האדמה בעזרתם של אוכלי העשב שהם חלק מאוד חשוב בשרשרת המזון האקולוגית והכלל עולמית, כשתהיה לנו אדמה בריאה נהיה כולנו בריאים ונחיה על פני כדור בריא ומשגשג למען עתיד ילדינו.
אנחנו רוצים לחקות את דפוסי ההתנהגות של עדרים בטבע כלומר, עדר ביזונים או ראמים ינוע בצפיפות ודחיסות שתאפשר להם הגנה מטורפים, לרוב בשל לחץ שמפעילים עליהם הטורפים המקומיים, חברי העדר נעים בהליכה מהירה תוך אכילה שאינה בררנית ובכך הם גוזמים את מגוון העשבים בשדה ולא רק את העשב המועדף עליהם, במהלך ההליכה הם רומסים את העשב ומשכיבים אותו דבר שיעודד חשיפה לשמש וצימוח חדש, כמו כן הפרסות של אוכלי העשב יפתחו את פני הקרקע בתלוליות קטנות וכאשר יטילו שתן וצואה ידשנו את האדמה שנפתחה ברגליהם, המינרל חנקן החיוני כ"כ לטיוב הקרקע נמצא בשתן וכאשר זה מוטל אל קרקע פתוחה ומכוסה עשב הוא נספג הייטב ולא מתאדה כגז. ההעדר תמיד צועד קדימה ולא חוזר אל אותה חלקה אלא במחזור הנדידה הבא ובכך נותר זמן התאוששות לצמחיה להתחזק ולהגיע לשלב הפריחה והרבייה, מעגל מדויק של סדרי הטבע נסגר והושלם, למעשה קיימת סימביוזה מושלמת בין אוכל העשב לעשבים ולכל המערכת האקולוגית שסובבת אותם וכוללת טורפים, אדמה, לחות ואקלים.
איך מתחילים?
הולכים על קטן ובטוח, מתחילים בניסוי כדי לראות תוצאות ולהתקדם, הצעד הראשון שאני ממש מתחילה ליישם עכשיו הוא להוציא את 50 התרנגולות שלנו למרעה בשטח של חצי דונם ולהחליף להם כל יום את השטח לחלקת חצי דונם חדשה ולא לחזור לחלקה הראשונה אלא לאחר כחודש, תלוי כמובן בעונה, בממטרים ובקצב ההתאוששות של הצמחים.
את אפקט התזוזה אנחנו מחקים בעזרת גדר חשמלית ניידת ומצבר סולארי שינועו עם להקת התרנגולות, ממש עכשיו אנחנו משלימים את שלב התכנון לבניית הלול הנייד ונצא לדרך בתקווה לשלב בהמשך גם כבשים בע"ה.
שמחתי לשתף ואשמח גם לחבר חקלאים חדשים לפרויקטים שמתרחבים בתחום החקלאות המחדשת בארץ.